אחיות בבתי הספר, חלק א׳

הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות –

רופאים בודקים מרוקנים את בתי הספר

כשעברה וולד ללואר איסט סייד, ילדים עניים חולים נעדרו לא פעם גישה אפילו לחינוך הבסיסי ביותר. חלקם, "חלשים או חולים מדי", לא יכלו ללמוד "בקביעות בבית הספר", בעוד שמורים שלחו הביתה אחרים שהיו להם "ליקויים הניתנים לתיקון בקלות" אך מדבקים – בעיקר כינים ומחלות עור קלות. וכדי להחמיר את המצב, קבוצה "פחות או יותר קבועה אך רחוקה מלהיות זניחה" של ילדים מדבקים הצליחה להישאר מתחת לרדאר, ללמוד בבית הספר ולהפיץ מחלות לחבריהם הבריאים.

כדי להמחיש את הבעיה סיפרה וולד לא פעם את סיפורו של לואי, שפגשה כש"הייתה רק זמן קצר במרכז העיר". במשך שנים לא יכול היה לואי ללכת לבית הספר כי סבל מאקזמה בקרקפת – מחלה קלה וניתנת לריפוי. אף ש"היה במרפאה פעמים רבות", כנראה לא הבין איך להשתמש בתרופה שנתנו לו, והאקזמה נמשכה. כשחיפשה וולד את אמו, מצאה אישה עמוסת עבודה לחלוטין שעמדה "מעל גיגית כביסה, תינוק מתלונן על זרועה השמאלית, בעוד שביד ימין שפשפה את סינרי הקצבים שכיבסה לפרנסתה".

כל כישורי הטיפוח שהיו אולי לאמו של לואי התמעטו בגלל הנטלים שלה. כשהיא מאשימה את בנה במצבו, כינתה את לואי "'רע'" כי "לא 'ריפא את ראשו'". לואי, בינתיים, תלה "את הראש הפוגע" בבושה, ואמר ש"ידע שזה נורא שילד בן שתים עשרה לא יודע לקרוא את שמות הרחובות על עמודי התאורה". הוא התאונן ש"בכל פעם שאני הולך לבית הספר המורה אומרת לי ללכת הביתה".

וולד בדקה וטיפלה בראשו של לואי, ועד מהרה ריפאה את האקזמה ב"יישום נבון" של משחה מהמרפאה. בספטמבר שלאחר מכן "הייתה לה השמחה להשיג לנער קבלה לבית הספר לראשונה בחייו". עדות ההצלחה הייתה מיידית – "למחרת, בהפסקת הצהריים", "מיהר" לואי "במדרגות" "חמש הקומות" אל "בניין הדירות ברחוב ג׳פרסון" של וולד, "לאיית את המילים הבסיסיות שרכש באותו בוקר".

לואי, אמרה וולד, "הניע" אותה "לחשוב" מה אפשר לעשות כדי להשאיר ילדים בבית הספר. בעיה שלו – ותרופתה הפשוטה יחסית – נתנו לה ולמרי ברוסטר השראה לאסוף ולשמור נתונים על ילדים ש"פגשו והורחקו מבית הספר מטעמים רפואיים". בהמשך, "צוות האחיות המורחב" שלהן "התעניין במידה שווה באיסוף נתונים בנוגע" לילדים מורחקים.

וולד הייתה במצב טוב לאסוף נתונים ולדווח עליהם מתצפיותיה על מטופליה. ראשית, למדה מתודולוגיה נאותה כחלק יסודי מהכשרתה המקצועית כאחות. שנית, זכתה לאמון של רוב מי שביקרה וטיפלה בהם. לבסוף, מימיה הראשונים בלואר איסט סייד שיתפה פעולה עם מועצת הבריאות ומסרה לה מידע שראתה ואספה בביקוריה בבנייני הדירות. היא כבר דיווחה לאורך זמן למועצה על מקרי שחפת, חילקה כוסות ליחה וחיסונים. עד מהרה השתמשה בהשפעתה הגוברת על שכניה ועל חברי המועצה כדי לשתף נתונים וסיפורים שהמחישו את השפעתם של תלמידים חולים על בריאות הציבור הכללית.

וולד ידעה שראיות אנקדוטליות – הוספת "סיפורים" ודוגמאות מהחיים לנתונים – הן דרך יעילה ביותר לטעון טענה. כשאחת מאחיות בית הקהילה גילתה ילד קטן עם קדחת ארגמן שלומד בבית הספר ו"כמו טום סוייר, מקלף את העור כדי להבהיל את חבריו הקטנים לכיתה" (התהליך נקרא "התקלפות עור"), היא הביאה את הילד "לנשיא מחלקת הבריאות" וביקשה ממנו לערוך הצגה. כשראו את ה"תערוכה", גילו חברי המועצה שהם כבר דנים ב"אפשרות שרופאים יבדקו את ילדי בתי הספר" כדי לצמצם הדבקה שמתפשטת בבתי הספר. הם ביקשו מוולד להמשיך להפיק "ראיות לצורך בכך" כדי לעזור להם ב"השגת הקצאה למטרה זו".

אחיות בית הקהילה נענו לבקשה, ואספו והציגו נתונים והציגו עוד ילדים "מתקלפי עור" – יחד עם ילדים עם "כתמי דיפתריה בגרון" ומחלות אחרות – לפני חברים בעלי השפעה בממשל העיר. באוקטובר 1896, תחת ממשל השינוי של ראש העיר ויליאם לאפייט סטרונג, קידמה מחלקת הבריאות של העיר ניו יורק צעד נוסף בתוכניותיה, וייעדה מפקח לחקור כמה "ריכוז הילדים בבתי הספר תרם להתפשטות מחלות מדבקות".

המפקח ביקר בבתי ספר שדיווחו על "מקרי מחלה מדבקת… למחלקה", הלך לכיתות "שבהן הילדים החולים התרגלו להגיע", ובדק "את כל הילדים הנוכחים" בכיתות האלה. אחר כך ביקר המפקח בבתי כל הילדים שנעדרו מבית הספר, "כדי לברר את סיבת היעדרותם". מהבדיקות האלה הסיק המפקח ש"מספר רב של… ילדים נעדרים היו חולים במחלה מדבקת", ושהילדים האלה "הודבקו ישירות" ב"כיתות לימוד, שבהן התנאים היו נוחים להדבקה, קרי: חום, אטימות, צפיפות ונוכחות הידבקות". העובדות האלה, יחד עם בדיקה דומה של הדבקה בחצבת וכמה ראיות אנקדוטליות לאופן שבו בתי הספר תרמו להתפשטות מחלות, "גובשו בדוח מיוחד והועברו למועצת האומדן והקצאה על ידי מועצת הבריאות".

אחרי שקיבלה את הדוח, הקצתה מועצת האומדן סכום "מספיק… למינוי מאה וחמישים מפקחי תברואה בשכר של 30 דולר לחודש, שיוקצו לבדיקה יומית של בתי ספר". במרץ 1897 אימצה העיר ניו יורק מדיניות של פיקוח רפואי על בתי הספר שלה, "תחת שליטת מחלקת הבריאות".

אף שרופאים מונו ונשלחו לבתי הספר, לא היו אמורים לטפל בפועל בילדים החולים. תפקידם הוגבל לבדיקת מי שהיה חשד שהם נושאים מחלות מדבקות, להוצאת "כל מי שהראו תסמינים חשודים" מכיתותיהם, ולהודעה ל"הורי בנים או בנות הזקוקים לסיוע רפואי".

במרץ 1897 קיבלו המפקחים הרפואיים הוראות בנוגע לתפקידם. לכל אחד הוקצו "בית ספר אחד או שניים", ונאמר להם "להתייצב בבתי הספר" שהוקצו להם בסביבות "9:30 בבוקר בכל יום לימודים". אחרי שהרופאים הגיעו, שלחו להם המורים תלמידים שהיה חשד שהם נושאים מחלות מדבקות, והרופאים בדקו אותם. במקרים של חצבת או קדחת ארגמן צלצלו מיד ל"משרד המרכזי של מחלקת הבריאות" וכל מקרה "בוקר מיד בידי מאבחן של המחלקה". במקרים ש"האבחנה אושרה", ניתנו "הוראות בבית הילד כדי להבטיח… בידוד נאות" במהלך המחלה.

מנהל בית הספר קיבל "גלויה… המודיעה לו על נוכחות מחלה מדבקת במשפחות הילדים" שאובחנו. ה"גלויה" הורתה למנהל שכל הילדים באותה משפחה "חייבים להיות מורחקים מנוכחות בבית הספר עד תום המקרה". ילדים שהורחקו נאלצו להציג "תעודה חתומה כהלכה שהמקום עבר חיטוי באדים כהלכה, ולדעת פקידי מחלקת הבריאות, חופשי כעת מהדבקה".

"מפקח מחוז" הוצב לאחראי על כל מקרה. המפקח ביקר בכל "מקרה" בבית "פעם בשבוע" – לעיתים קרובות יותר אם היה סיבה להאמין ש"הבידוד הנאות של המקרה" לא "נשמר". בביקור הבית הראשון הדריך מפקח המחוז את משפחת הילד החולה ב"שיטת הבידוד הנאותה", והדביק "שלט על דלת הדירה". השלט הזהיר את השכנים שאדם או אנשים בדירה זו חולים במחלה מדבקת. אחר כך ביקר המפקח אצל כל שכן והודיע להם על נוכחות מחלה בבניינם, אישית או באמצעות כרטיס. כשילדים חיו במקום עסק, או שהעסק נסגר למשך המחלה או שהילד הוסר לבית חולים והעסק נסגר עד שחוטא באדים. כשאנשים לא צייתו להוראות מפקחי המחוז, הוקצה למקרה "שוטר" מ"חוליית הבריאות", ואיים בפינוי בכוח לבית חולים.

עד מהרה התברר טיפשותו של הרחקת ילדים בלי לספק דרך לטפל בהם. כפי שגילתה ג׳וזפין בייקר,

תוצאות הבדיקה האמיתית הראשונה הזאת היו מדהימות באופן טרגי. ארבעה מתוך חמישה מהילדים האלה, כ-80 אחוז, סבלו מפדיקולוזיס – המונח הרפואי המנומס לכינים. אחד מתוך חמישה, כ-20 אחוז, סבל מטרכומה, מחלת העיניים המדבקת ביותר שמהווה סיכון חמור כל כך לעיוורון שרשויות ההגירה כבר אינן מתירות לאף מקרה שלה להיכנס למדינה.

"מחלות העור המדבקות – גרדת, גזזת ואימפטיגו", אמרה בייקר, "היו שכיחות כמעט באותה מידה".

אלה "לא היו כיתות לימוד שבדקנו", הכריזה בייקר, אלא "מחלקות מדבקות שבהן כל המחלות השונות מעורבבות עד שהיה פלא שלא לכל ילד היו כולן". למעשה, "[ר]בים מהם אכן היו: כינים, טרכומה, גרדת, גזזת, הכול בבת אחת". בששת החודשים הראשונים של התוכנית הרחיקו רופאים אלפי ילדים מבית הספר מסיבות שנעו מאבעבועות רוח, חצבת וחזרת ועד דיפתריה וטרכומה. "המספרים העצומים של מקרים כאלה" פירושם שתוכנית הבדיקה הרפואית "מרוקנת כמעט מילולית את בתי הספר". למעשה, לפי הערכת בייקר, "רק כ-6 אחוזים" מהתלמידים שהורחקו "חזרו" לבית הספר.

מדיניות ההרחקה גרמה גם בעיות בלתי צפויות אחרות. "מעקב יסודי אחר מקרים בפועל" חשף "[ח]ורים חמורים בהיגיון העבודה של הבדיקה הרפואית". ראשית, תלמידים

נמנעה מהם הכניסה לכיתה ימים, ולפעמים שבועות בכל פעם, כי משפחות לא השיגו ייעוץ רפואי נוסף כדי לקנות את הטיפולים שנקבעו, או לא עקבו אחר ההוראות בתבונה. […]

שנית,

[ב]מקרים רבים הילדים המורחקים… איבדו או השמידו את הכרטיסים. במקרים אחרים הכרטיסים נלקחו הביתה, אבל ההורים, שלרוב לא ידעו אנגלית, לא הבינו מה הילד ניסה להסביר והשמות הלטיניים היו

בלתי מובנים להם. "במקרים רבים הכרטיסים מעולם לא נקראו, אלא נשארו במעטפות החתומות שלהם." כתוצאה מכך רוב הילדים

לא קיבלו כל טיפול, במיוחד כשהתלונות היו מסוג בלתי בולט ולא נחשבו חמורות בעיני ההורים, כמו מחלות עור, בעיות עיניים וקרקפת.

כדי "להשלים את שיא המצב המגוחך הזה", הבנות והבנים שנשלחו הביתה – "בלי שהבינו במלואן את ההוראות" – הצטרפו לחבריהם לכיתה ברחובות ובמגרשי המשחקים אחרי הלימודים, ובכך נשארו "בקרבה הדוקה… עם [אותם] בנים ובנות שהורחקו כדי להגן עליהם.

כפי שניסחה וולד בהמשך, מערכת החקירה וההרחקה "התבררה כשירות שטחי שנגע רק באופן חלקי בצורכי הילדים". ה"תוכנית" אכן שימשה, עם זאת, להבהיר את העובדה שיש לטפל בילדים ולא רק לאבחן אותם לפני שבתי הספר של העיר יוכלו להיות גם אוניברסליים וגם בטוחים ללימוד.

לאבחן לפני שבתי הספר של העיר יוכלו להיות גם אוניברסליים וגם בטוחים ללימוד.

טבלאות: תוצאות בדיקת בתי ספר במנהטן בלבד, ספטמבר 1897–יוני 1898 וספטמבר 1901 עד יוני 1902.

1א.

1ב. טבלה המציגה את המחלות שבגללן הורחקו ילדים.

*שונות כוללות קרופ, דלקת שקדים וחזרת.

ביבליוגרפיה

Baker, S. Josephine, Fighting For Life, NY:  The Macmillan Company, 1939.

“Baker, Josephine, Speaker,” in “Nursing News and Announcements,” The American Journal of Nursing, Vol. 10, No. 6 (Mar., 1910), pp. 422-441.

Darlington, Thomas, “Precautions Used by the New York City Department of Health to Prevent the Spread of Contagious Disease in the Schools of the City.”  By Thomas Darlington, M.D., Commissions* Of Health Of New York City.   From Medical News:  A Weekly Journal Of Medical Science.  Vol. 86.  New York, Saturday, January 21, 1905.  No. 3, Pp. 97-104.  Find at link 

Davis, Allen F., Spearheads for Reform:  The Social Settlements and the Progressive Movement, 1890-1914, New York, Oxford University Press, 1967.

[Epstein], Beryl Williams, Lillian Wald:  Angel of Henry Street  [author’s name on title page is “Beryl Williams”], NY:  Julian Messner, Inc., 1948.

Feld, Marjorie N., Lillian Wald:  A Biography, Chapel Hill, NC:  University of North Carolina Press, 2009.

Lubove, Roy, The Progressives and the Slums:  Tenement House Reform in New York City, 1890-1917, np:  University of Pittsburgh Press, 1962.

Rogers, Lina L. “Some Phases of School Nursing” by Lina L. Rogers, R.N. Supervising School Nurse, New York City. American Journal of Nursing, 1908, 8 (12), 966-974.      (also reprinted with permission from the American Journal of Nursing in Journal of School Nursing, vol. 18 no. 5, October 2002). 

Rogers, Lina, “The Nurse in the Public School,” paper presented at the “Eighth Annual Convention of the Nurses’ Associated Alumnæ of the United States: Minutes of the Proceedings,” The American Journal of Nursing, Vol. 5, No. 11 (Aug., 1905), pp. 725-836.  Rogers’ presentation found at pp. 764-773.

Schumacher, Casey, “Lina Rogers: A Pioneer in School Nursing,” The Journal of School Nursing, October 2002, vol. 18 no. 5 247-249.

Wald, Lillian D., The House on Henry Street, N:Y:  Henry Holt & Co., 1915.

Wald, Lillian, “Medical Inspection of Public Schools,” Lillian D. Wald, Annals of the American Academy of Political and Social Science, Vol. 25, City Life and Progress (Mar., 1905), pp. 88-96.

Woods, Robert A. & Albert J. Kennedy, Handbook of Settlements (Russell Sage Foundation), NY:  Charities Publication Committee, 1911.

Woods, Robert A. and Albert J. Kennedy, The Settlement Horizon:  A National Estimate, New York:  Russell Sage Foundation, 1922.

איורים

NYC Health Department, Health Department Buildings, Early photograph, 3 men stand in front of Health Department Depot For Disinfectants. 1895-1905. NYC Dept of Records

https://nycma.lunaimaging.com/luna/servlet/detail/RECORDSPHOTOUNITARC~15~15~445214~107181:mac_0724?sort=identifier%2Cformat%2Ctype%2Ccurators_choice&qvq=w4s:/what%2FHealth%2BDepartment;sort:identifier%2Cformat%2Ctype%2Ccurators_choice;lc:RECORDSPHOTOUNITARC~15~15&mi=41&trs=48  Current 12/19/16

NYC Health Department. Long narrow examination room; Doctor stands in background. Medical paraphernalia. N.d. NYC Dept of Records.

https://nycma.lunaimaging.com/luna/servlet/detail/RECORDSPHOTOUNITARC~15~15~459333~117321:mac_2671?sort=identifier%2Cformat%2Ctype%2Ccurators_choice&qvq=w4s:/what%2FHealth%2BDepartment;sort:identifier%2Cformat%2Ctype%2Ccurators_choice;lc:RECORDSPHOTOUNITARC~15~15&mi=44&trs=48   Current 12/19/16

NYC Health Department. Department of Hospitals. Police officer carries unconscious child to awaiting ambulance, 1910-1920. NYC Dept. of Records. https://nycma.lunaimaging.com/luna/servlet/detail/RECORDSPHOTOUNITARC~15~15~1036067~128713:mac_2859?sort=identifier%2Cformat%2Ctype%2Ccurators_choice&qvq=w4s:/what%2FHealth%2BDepartment;sort:identifier%2Cformat%2Ctype%2Ccurators_choice;lc:RECORDSPHOTOUNITARC~15~15&mi=46&trs=48   Current 12/19/16

NYC Health Department. Health Department Buildings. “Depot for Disinfectants.” Four horse-drawn ambulances in front of Disinfecting Building. 1895-1905. NYC Dept. of Records https://nycma.lunaimaging.com/luna/servlet/detail/RECORDSPHOTOUNITARC~15~15~443648~106961:mac_0503?sort=identifier%2Cformat%2Ctype%2Ccurators_choice&qvq=w4s:/when%2F1895-1905;sort:identifier%2Cformat%2Ctype%2Ccurators_choice;lc:RECORDSPHOTOUNITARC~15~15&mi=0&trs=3   Current 12/19/16.

נכתב ב-2016הבא ←